La montagna e il cuore

[מן הספר "ספורי מעשיות" מ' יג] ויש הר,ועל ההר עומד אבן, ומן האבן יוצא מעין, וכל דבר יש לו לב, וגם העולם בכללו יש לו לב, וזה הלב של העולם הוא קומה שלמה עם פנים וידים ורגלים וכו’, אבל הצפרן של הרגל של אותו הלב של העולם הוא מלבב יותר מלב של אחר. וזה ההר עם האבן והמעין הנ”ל עומד בקצה אחד של העולם, וזה הלב של הנ”ל עומד בקצה אחר של העולם, וזה הלב הנ”ל עומד כנגד המעין הנ”ל וכוסף ומשתוקק תמיד מאד מאד לבוא אל אותו המעין הנ”ל בהשתוקקות גדול מאד מאד, וצועק מאד לבוא אל אותו המעין , וגם זה המעין משתוקק אליו. וזה הלב יש לו שתי חלישות- אחת, כי החמה רודפת אותו ו שורפת אותו [מחמת שהוא משתוקק ורוצה לילך ולהתקרב אל המעין], וחלישות השניה יש לו להלב מן גדל ההשתוקקות והגעגועים שהוא מתגעגע וכוסף תמיד ומשתוקק מאד בכלות הנפש אל אותו המעין וצועק וכו’ כנ”ל , כי הוא עומד תמיד כנגד המעין הנ”ל וצועק…

Dalle Fiabe di Rabbi Nachman (Sippurei Masyiot #13) – C’è una montagna e sulla montagna c’è una roccia, e dalla roccia esce una sorgente, e ogni cosa ha un cuore, e anche l’intero mondo ha un cuore, e questo cuore ha una completa forma umana, con volto, braccia e gambe ecc., ma l’unghia del dito del piede di questo cuore del mondo è più coriacea di ogni altro cuore. E questo monte con la roccia e la sorgente sta ad un capo del mondo, e questo cuore sta all’altro capo del mondo, e questo cuore sta di fronte alla sorgente e desidera ardentemente con grande passione, di venire verso la sorgente e ed è assetato di lei, e anche la sorgente è assetata di lui. E questo cuore ha due debolezze: la prima, perché il sole l’aggredisce, e lo brucia, (perché il cuore desidera avvicinarsi alla sorgente) e la seconda debolezza che ha il cuore del grande mondo è il desiderio è di desiderare e gemere sempre con desiderio ardente della propria anima rivolto verso la sorgente supplicandola, perché sempre egli è rivolto alla sorgente e supplica…

Tzim-Tzum

[ליקוטי מוהר"ן מט] כי קדם הבריאה היה אור הקדוש ברוך הוא אין סוף, ורצה הקדוש ברוך הוא שיתגלה מלכותו, ואין מלך בלא עם, והצרך לברא בני אדם, שיקבלו על מלכותו . והתגלות מלכותו אי אפשר להשיג אלא על ידי המדות, שעל ידי המדות משיגין אלקותו, ויודעין שיש אדון מושל ומנהיג. וצמצם את האור אין סוף לצדדין, ונשאר חלל פנוי , ובתוך חלל פנוי ברא העולמות [כמבואר בעץ חיים בתחילתו בהיכל א ענף ג], והן הן מידותיו. והלב הוא הציר של המידות, הינו החוכמה שבלב, כמו שכתוב [שמות לא]“ובלב כל חכם לו וכו’” ועקר היצירה היתה בחכמה, כמו שכתוב [תהילים קד] כלם בחוכמה עשיתה.

I Cap. 49.1 – Prima della Creazione, la luce del Santo Benedetto Egli Sia era Infinita. Allora il Santo, Benedetto Egli Sia volle che fosse rivelato il suo Regno. Ma non c’è re senza un popolo, allora fu necessario che creasse i figli dell’uomo, che accogliessero il suo Regno. La rivelazione fu possibile attraverso le Sefirot, poiché attraverso le Sefirot fu emanata la Sua divinità, e gli uomini capirono che c’è un Signore, che regna e governa. Allora Egli ritirò la luce infinita da ogni lato, lasciando uno spazio vuoto. Al centro di questo spazio vuoto Egli creò i mondi, (come è spiegato nello Etz Chaym all’inizio dell’Hekhal 1 §1). Queste sono le Sefirot e il cuore è il pittore delle Sefirot, come è scritto (Esodo 31,6): “Nel cuore di ogni persona saggia di cuore etc…” il fondamento di questa formazione (YEZIRAH) è nella Sapienza (HOKMAH), come è scritto (Sl. 104) “Tutto ho fatto con la Sapienza”.

Gioia e guarigione

“All the illness that afflicts people comes only because of a lack of joy… And joy is the great healer”

(Rabbi Nachman, Likutey Moharan II, 24).

Lo tzaddiq e la solitudine

ספרו לי שאמר, מקטון ועד גדול אי אפשר להיות איש כשר באמת , כי- אם על -ידי התבדדות. והיה מזכיר כמה וכמה צדיקים מפורסמים אמתיים, ואמר, שכלם לא באו למדרגתם כי-אם על-ידי התבודדות . וגם תפס איש אחד פוט מנכדי הבעל-שם-טוב זכרונו לברכה, ואמר – גם זה מפרש שיחתו בכל פעם לפני השם יתברך בבכיה גדולה. ואמר, שזרע הבעל-שם-טוב רגילים בזה ביותר, כי הם מזרע דוד המלך, עליו שלום,וכל עסקו של דוד היה ענין זה, שהיה מכשר לבו מאד לפני השם יתברך תמיד, שזהו עקר ספר תהלים שיסד, כמבאר במקום אחר.

Vol. II, § 100. Mi hanno raccontato che egli disse, che dal più piccolo al più grande, è impossibile essere un uomo buono e rispettoso della Torah, se non attraverso la solitudine. E soleva ricordare alcuni Giusti manifesti e rispettosi della Torah, e disse che tutti pervennero al loro grado soltanto attraverso la solitudine. E prese anche un uomo semplice seguace del Baal Shem Tov, la sua memoria sia di benedizione e disse: anche questi ha dispiegava la sua preghiera ogni volta di fronte ad HaShem, sia Egli Benedetto con grandi grida. E disse che la stirpe del Baal Shem Tov era abituata ancora di più a questo,perché essi erano discendenti del Re David, a lui sia pace, e ogni affare del re David era così, che straziò sempre il suo cuore di fronte ad HaShem, Benedetto Egli Sia, poiché questo è il fondamento del libro dei Salmi che egli compose, come è spiegato altrove.

Il lato buono di ogni uomo

דע, כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות , ואפלו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש למצא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע, ועל- ידי-זה שמצא בו איזה מעט טוב , שבאותו המעט אינו רשע, ועל-ידי שמוצא בו מעט טוב ודן אותו לכף זכות, ויוכל לחשיבו בתשובה. וזה בחינת[תהלים לג]“עוד מעט ואין רשע” והתבננת על מקומו ואיננו. הינו שהפסוק מזיהר לדון את הכל לכף זכות, ואף -על – פי שאתה רואה שהוא רשע גמור, אף – על – פי – כן צריך אתה לחפש ולבקש למצא בו מעט טוב, ששם אינו רשע .

Cap. 282 – Sappi che è necessario giudicare ogni uomo dal lato buono, persino chi è completamente malvagio, è necessario cercare e trovare in lui quel poco di buono che esiste in lui e non ha cattiveria, e a causa del fatto che che si trova in lui qualcosa di buono, privo di cattiveria, a causa a causa del fatto che si trovi qualcosa di buono e lo si giudichi dal lato buono, si può considero per la Teshuvah e questo è secondo la caratteristica: (Sl. 37) “Ancora un poco e il malvagio non ci sarà”.  Sforzati di capire questo passo e la negazione. Cioè il verso chiarisce di giudicare tutti dal lato buono anche se tu vedi che egli è completamente malvagio, nonostante ciò è necessario che tu cerchi di trovare quel poco che c’è di buono in lui e ciò negherà la sua cattiveria.

L’Angelo e la Profezia

ליקוטי מוהר”ן תנינא א”ו על-ידי בנין ירושלים, דהינו תקון שלמות היראה שבלב, על – ידי – זה נברא מלאך, שמשפיע נבואה . כי הנבואה באה מבחינת כרובים, בבחינת [במדבר ז] “וישמע את הקול מבין שני הכרובים, וכרובים הם אנפי זוטרי (זוהר בראשית דף יח) והם נשפעים מן המלאך, בבחינת (בראשית מה) המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים”, שהם אנפי זוטרי, בחינת כרובים. וזה המלאך שרשו מיראה, כי זה אותיות “מלאך”—ראשי-תבות-כ”י א”ין מ”חסור ל”יראיו [תהילים לד], ואזי נשמכם נבואה, ואפלו קטנים יכולין להתנבאות, בבחינת [יואל ג] “ונבאו בניכם ובנותיכם”.

Cap. 1,6 Vol II Per mezzo della ricostruzione di Yerushalaim, che è la perfezione della completezza del timore del cuore, per mezzo di ciò viene creato l’Angelo, che trasmette la Profezia . Poiché la Profezia viene nella caratteristica dei Cherubini, secondo la caratteristica “Ascolterai la mia voce fra i Cherubini “ (Numeri 7), e i Cherubini essi hanno volti di giovinetti, (Zohar Bereshit pag 18b) ed essi sono emessi dall’Angelo, secondo la caratteristica (Gen. 45) “L’Angelo che ci ha liberato da ogni male benedica i giovani” Che sono i volti dei giovinetti, caratteristica dei Cherubini, . E questo Angelo ha la sua radice nel Timor del Cielo, poiché le lettere di Malach sono le iniziali del verso “Poiché non c’è diminuzione del loro Timore” (Sl.34) e allora viene la Profezia, e persino i giovani potranno profetizzare, come è nella caratteristica “Profetizzeranno i vostri figli e le vostre figlie”. (Joel 3)